כלים מעשיים לפעול ולהתמודד - היסטוריה ישראלי

כלים מעשיים לפעול ולהתמודד


הכלי של הנפש הבהמית – חוסר תשומת לב. אל תחשוב, אל תתפלל, תן לדברים לזרום ואל תתעסק איתם, ושם הם יזרמו בדיוק כמו שהנפש הבהמית רוצה. כאשר הנפש הבהמית שולטת עלינו, אנו בגלות. על עצת פרעה נאמר: “תכבד העבודה על האנשים ואל ישעו בדברי שקר”- כל כוונתו הייתה שיהיו טרודים בהשגת התבן והקש ולא יחשבו דבר על גאולתם. הנפש הבהמית מטרידה אותך שתהיה עסוק בטרדות היומיומיות, חלק מאותו תהליך של התפתחות פנימית מחייב זמן אמיתי של האדם להתבונן ולהתפלל. אדם זקוק לאותו זמן של חשבון נפש והתבוננות. בתניא כתוב שזמנים אלה צריכים להיות פעם בשנה -בחודש אלול, ופעם בשבוע- בערב שבת. הרבי לימד אותנו על ימי הולדת שהם גם זמני חשיבה שבהם האדם חושב, מתבונן, מעלה את זיכרונות עצמו ומגיע למסקנות, וכהוראת הרבי הקודם (בספר השיחות כדלקמן) על האדם לחשוב כל יום 15 רגעים (דקות) אודות עצמו.

אדם שרוצה באמת להתפתח צריך את הזמן הזה כל יום לפי ערכו, מספר דקות שבהם חושב, מנתח, ומסתכל על הדברים. לאור זאת מקבל משמעות נוספת הפתגם שמובא בספר ה ‘היום יום’: שהרבי הרש”ב אמר שיש צורך בחצי שעה ביום של מחשבה על חינוך הילדים. הכוונה היא שכדי לחנך את הילדים, אתה צריך לבוא מתוך מקום חושב, לא מתוך מקום שחינוך פירושו- הוא עושה כך, אתה מגיב כך. כל העיסוק בזה, כל הפרטים הללו, הם תהליכים שקוראים להם התבוננות, דרכם האדם מתעצם באמת עם עצמו ומתעלה. השקעה ותרגול – חובה יומית כל העיסוק בהתבוננות הזו מקדם אותנו לפי ערך השקעתנו. אם את כל החיים אתה עובר באופן ‘זורם’, לא מגיב ולא חושב, כאשר באה עליך בעיה מאוד קשה שמעיקה לך, אתה הולך להתייעץ ומנסה לפעול, אך אינך מפותח מספיק מבחינת היכולת לפעול נכון, כי ה’אני’ המרגיש הוא מדי חזק, ולכן יהיה לך יותר קשה ליישם את מה שאומרים לך.

אך אם אתה משקיע בתהליך של מודעות והתפתחות פנימיתבאופן יומיומי במחשבה, במחשבה בתפילה ובלימוד קבוע, באופן כללי תפעל יותר טוב, וגם כשתתייצב מול מציאות בעייתית וקשה, יהיו לך הרבה יותר כוחות גם לדעת לפעול. כל זה תלוי בתרגול פנימי. אדם שלא מתרגל איך חושבים, הוא לא יודע איך חושבים. מובא בחסידות שחסידים בעבר היו משקיעים זמן לעשות תרגילי מחשבה, להתרכז בנושא מסוים זמן ארוך ולחשוב עליו לעומק. המחשבה שאנו יכולים להצליח לפעול ולהתמודד נכון, בלי להשקיע בזה עבודה היא מחשבה מוטעית, וזה גם היפך החסידות. כל התהליכים האלה הם היסודות של העבודה החסידית, כי באמת כל עניינה של העיקרי של החסידות הוא לרומם את האדם למה שהוא באמת. זה נקרא גם ‘לגאול’ את האדם, להוציאו מגלותו, ואז ממילא כל פעולתו בעולם תהיה מתוך אותו מקום שלם ונעלה. יש בזה הרבה דרגות, אבל זה בעצם כל העבודה שלנו.